מנהיגות אחרת

שלום יקרים, מה שלומכם?

אני עכשיו בהתאוששות מביקור נוסף בבית חולים הלל יפה. הפעם זה נגמר בבכי או יותר נכון בניתוח נוסף. אחרי הרבה שעות של כאבים קשים שלא פסקו וניסיונות חוזרים לפתור את הבעיה בדרכים שמרניות יותר, שום דבר לא עזר  והטיסו אותי לחדר הניתוח לניתוח דחוף. לדעתי בקצב  הניתוחים הזה אני  תורמת לכרטיס אדי כבר בחיי. יצאתי משם ארוזה ותפורה והבטן שלי נראית כרגע כמו מתנה לחג המולד, סימנים אדומים וכחולים, וקשירות שתי וערב. בחיי רק הנצנצים המוזהבים חסרים…

ההתאוששות קלה יותר מהניתוח הקודם אבל בחיי שהייתי מוותרת בשמחה על הניסיון הנוסף הזה, הלוו מי שהוא שם למעלה שומע?! אולי מספיק כבר!?

אז בינתיים אני בבית בהחלמה ומנצלת את הזמן לכתוב שוב.

הבחירות כבר ממש כאן, למי אתם מצביעים? אני מצביעה למרץ. ואם זה יהיה תלוי בי אשמח שגם ארץ חדשה יעברו את אחוז החסימה ויכנסו לכנסת. התרשמתי מהסרטים שלהם ומכל החומר שהעלו לאינטרנט וחשוב שמי שמכיר את השיטה מבפנים יהיה שם כדי להשגיח.

לא חשוב מה תצביעו זאת אומרת כן חשוב לי מה תצביעו אבל אני לא רואה את מקומי כמשכנעת לכאן או לכאן רק דבר אחד תעשו, תצביעו!! לא מצליחה להבין את מי שלא מצביע, כאילו מה? לתת למישהו אחר להחליט בשבילך? מה הצבעת מחאה כזו, כנגד השיטה? השיטה מחורבנת, זה נכון, אבל לא להצביע בכלל זה פשוט לתת למישהו אחר את האחריות. יענו, אני לא מפה, לא איכפת לי, אני מסרט אחר. זה ממש מעצבן אותי. לא מצליחה להבין מה מחאתי פה, רוצים לשנות? אחלה, אני אתכם, אבל כרגע זה מה שיש וצריך לתת את הקול שלנו למי שהכי נראה לנו.

גם לא נכון בעיני להגיד "שאין למי להצביע" או " שכולם אותו דבר"  לא כולם אותו דבר וישנם היום הרבה כלים לבדוק את חברי הכנסת. איזה חוקים הם קידמו, מה הייתה הנוכחות שלהם בדיונים ובהצבעות השונות, מה היה פועלם בכנסת היוצאת. יש את הדיווח המרשים של המשמר האזרחי גוף שקם אחרי המחאה של הקיץ בשנה שעברה ושם לו למטרה לעקוב אחרי הפעילויות של חברי הכנסת בעיקר בוועדות השונות ולדווח לציבור. הנה הקישור לכתבה עליהם.

אין שחור ולבן וגם אם אין  מפלגה שעונה בדיוק על כל הרצונות שלכם, אז מצביעים עבור חבר הכנסת שהפעילות שלו נראית לנו הכי נכונה ומקדמים את המפלגה שלו כדי שהוא יכנס. צריך לזכור שהעבודה הפרלמנטרית היא עבודה קשה ושחורה והרבה מאיכות חיינו נקבעת בשורת החוקים שחבר כנסת זה או אחר הצליח להעביר בשבילנו. ובשביל זה דרך אגב הוא ממש לא צריך להיות חבר בקואליציה.

ושאלה נוספת שמטרידה אותי, מתי ניגמל מהחיפוש אחרי "מנהיג חזק" שיוביל אותנו בבטחה אל מול השקיעה?

מתי נפסיק לחפש מין אבא גדול כזה שיגיד לנו מה נכון, ומה לא, במה להאמין ומי צודק. מתי נפסיק לחפש סוג של בטחון מזויף בנהיגות חזקה ובמנהיג חזק, מתי נבין שמנהיג כדאי שיהיה יותר גמיש וחכם מאשר חזק ובעל אגו גדול.  מתי נתבגר כבר ונפסיק לסמוך על מי שהוא שיודע טוב יותר מאיתנו, ניתן לו את המפתחות ונלך לישון לעוד 4 שנים? מתי נפסיק לחפש מנהיג ונתחיל לחפש חזון?

חיפשתי קצת דוגמאות בעולם לסוג אחר של הנהגה למשהו שמדבר אחרת שמרגיש אחרת, הנה מאמר מעורר השראה של מנהיגות מסוג אחר באיסלנד.

מה אני אגיד לכם, מעורר קנאה… הלוואי שבמערכת הבחירות הבאה גם אצלנו.

להתראות יקרים, ולכו להצביע,

דבי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s