מתכננת נוף במקצועי הרשמי, ירוקה בנשמתי ואקטיביסטית במהותי.
אוהבת מאוד אנשים, בעלי חיים, פרחים, צמחים ופרפרים. אוהבת לקרוא, ללמוד, ללמד ולהרצות. מתמחה בהרצאות וסדנאות בנושאי סביבה, חברה וקהילה. מנחה סדנאות של שיתוף הציבור בתכנון. מאמינה גדולה ביכולת שלנו, של כולנו, ליצור שינוי בעולמנו.
הבלוג "החיים בפיג'מה" נולד כשהייתי מאושפזת תקופה ארוכה בבית חולים עקב החמרה במחלת הקרון ממנה אני סובלת כבר שנים.
האשפוז הארוך, הקושי לדבר בטלפון והרצון לשמור על קשר עם מעגל גדול של חברים ובני משפחה, גרם לי להתחיל לכתוב יומן אינטרנטי.
משום שהשתעממתי מדיווח יבש על מצבי הבריאותי ולא רציתי לשעמם את קוראי, הוספתי ליומן סיפורים משעשעים יותר או פחות מקורותי במערכת הבריאות. מי שרוצה מוזמן לקרוא את חוויותי כמאושפזת בקובץ "החיים בפיג'מה" – יומן מסע במערכת הבריאות.
בהמשך, כשהשתחררתי מבית החולים, קיבלתי פניות רבות מחברים להמשיך לכתוב. בלוג זה הוא תוצאה של פניות אלו. ראו הוזהרתם!
למרות שאינני מאושפזת יותר (ברוך השם והאלה הגדולה) נשארתי עם השם "החיים בפיג'מה" משום שהוא מסמל בשבילי הלך רוח של התבוננות והקשבה. התנהלות רוגעת שמרשה לעצמה לקחת את הזמן ולהתבונן על חיי ועל החיים של כולנו קצת מהצד. מצב רוח של פיג'מה הוא בעיני מצב של מודעות קצת אחרת. איטית יותר, מתבוננת, לא מתערבבת, מעיזה לשאול את השאלות הקשות ולקרוא תיגר על תפיסות מקובלות.
תוכלו למצוא כאן את הרהורי בנושאים שקרובים לליבי. אקולוגיה, המשבר הסביבתי, קהילה, כלכלה אחרת, אקטיביזם ואנשים בכלל.
התבוננות במציאות כפי שהיא, עם חיוך והרבה אהבה.
קריאה נעימה, דבי
דבי אני מתה עליך ואין כמוך בעולם. אישה אמיצה , רגישה, אהובה, חכמה וחברה טובה. תתחדשי על הפיג'מה אוהבת דניז