כסף…

שלום יקרים, וידוי קטן, אף פעם לא היה לי הרבה כסף. נו טוב אתם בטח אומרים לעצמכם, באמת!? יאללה, גילית את אמריקה גם לנו לא… כל חברי, מכרי ובני משפחתי באותו מצב, והאמת זה מרגיש בסדר. לא חסר כלום, אבל לפעמים, באמת לפעמים בעיקר כשאני מסתובבת קצת בת"א ונחשפת קצת לכל מיני חנויות יוקרה אני שואלת את עצמי, ומה אם היה לי כסף, אבל באמת הרבה, כזה שמאפשר למשל לקנות בלי חשבון מה שבא לי, אפילו מגפיים ב2,000 שקל, סתם כי במקרה ממש אתמול ראיתי זוג ממש יפה שעלה רק 1,985 שקל. או כשאני קוראת על כל מיני תספורות וקיצוצים והתנהלות מחפירה של אנשים עם הרבה כסף שמתנהלים כאילו הם פשוט לא רואים בכלל את העוול שנעשה לאחרים בעקבות מעשיהם. מה, האם הם ואני חושבים אחרת? מרגישים אחרת? אנחנו בטוח מתנהלים אחרת, אבל גם באנו ממקומות שונים לגמרי.  ואז עולות לי כל מיני מחשבות בעניין. למשל, האם להיוולד למשפחה עשירה במקום למשפחה בקיבוץ, היה משנה אותי? ואם כן, איזה מין בן אדם הייתי אז? ואני דווקא לא חושבת במובן של הזדמנויות או רכוש שהיו זמינים לי, אלא יותר במובן של ערכים והלך רוח. האם כסף היה משנה אותי כבן אדם, כאישיות? האם, אם פתאום היה לי הרבה כסף, הייתי חושבת אחרת?  האם כל הערכים שלי היו משתנים?  ומה הייתי חושבת אז על חסכון במשאבים, ושמירה על איכות הסביבה, וצדק חלוקתי, וצדק סביבתי, בעיית הפליטים, והעוני של הקשישים,  וצדק ושוויון הזדמנויות בכלל. האם כסף היה משנה אז את תפיסת עולמי? לא יודעת למה, אבל השאלה הזו ישבה אצלי בראש.  מה היה קורה אם פתאום היה לי הרבה מאוד כסף, מה הייתי עושה אתו (תרגיעו, תרגיעו, יש לי הרבה רעיונות משלי, תודה), ולא רק על מה הייתי מוציאה אותו, יותר עניין אותי איך הייתי מתנהגת, וחושבת ואם סולם הערכים שלי היה  משתנה.

יש לי לפעמים שאלות כאלו בראש גם כשאני רואה כל מיני ידיעות על חתונה שעלתה מליונים, או על הבתים הכי עשירים בעולם, או על מנהלים שמרוויחים משכורות עתק, אתם יודעים יש מין מציצנות כזו לעולם  העשירים. כשאנחנו פשוטי העם אוהבים להציץ ולצ'קצ'ק בלשוננו.

אבל מה אם אני הייתי שם? מה אם אני הייתי נולדת למשפחה עם הרבה מאוד כסף? האם גם אז הייתי כל כך דוגלת בנושאי איכות הסביבה, צדק חברתי, צדק חלוקתי, צמצום פערים בין עשירים ועניים, וכו'  איפה באמת הייתי אז? האם הכסף והאפשרויות שהוא מביא אתו היה הופך אותי לעיוורת לדברים רבים? שם לי מחסום לפני העיניים שבנוי מהרבה שכבות של ניתוק שחיים עם הרבה כסף מאפשרים.

אז במקרה נתקלתי היום בנאום מבית היוצר המופלא של TED הנה פה,  ששואל את אותה שאלה בדיוק, האם כסף עושה אותך רע? בשורה של מחקרים שגובו בצילום ותיעוד גילו החוקרים כי ככול  שהמעמד הכלכלי גבוה יותר כך תחושת "המגיע לי" חזקה יותר. יש פחות חמלה והתחשבות באחר, והיכולת לפעול למען האינטרס האישי גדלה. אין בזה הרבה חדש בהתחשב בעובדה שכולנו ביום יום מתמודדים עם הטבע האנושי של לשים או לא לשים את האינטרס האישי שלנו מעל האחר, אבל המחקרים גילו או איששו את העובדה שלאנשים עשירים יש פחות חמלה, פחות יכולת הזדהות עם האחר, חמדנות נהיית בסדר, יש יותר יכולת לשקר במשא ומתן, לרמות לקוחות, לקחת שוחד, לעשות עבירות תנועה ובכלל לחיות יותר כאילו הכל מגיע לי. יש שם תיאור של מחקר שמשווה בין התרומה הכספית של אנשים בעלי אמצעים לאנשים ממוצעים נגיד, כאשר העשירים יותר, תורמים הרבה פחות.

ככול שאתה עשיר יותר כך  אתה גם פחות ער לעובדה, שתנאי הפתיחה הטובים שבהם זכית לגמרי במזל, או בזכות ההשתייכות למשפחה הנכונה, הם אלו שהביאו אותך להיכן שאתה ויותר ויותר בטחון שאתה, בכישרונך האישי, הוא שהבאת את זה על עצמך. מין עיוורון כזה לתמונה כולה.

בהמשך ההרצאה מציין המרצה כי מחקרים ממקורות שונים מראים שהמחיר של הפערים ההולכים וגדלים בין עשירים ועניים מתבטאים בהמון תחומי חיים. יש פחות בטחון סוציאלי, המרקם הקהילתי נפגע, רמת ההשכלה והבריאות יורדת, היכולת להתנייד בין המעמדות הכלכליים יורדת ומהצד השני יש עלייה בכמות השימוש בסמים, השמנת יתר, מקרי אלימות וכד'. לפערים ההולכים וגדלים האלו יש מחיר גבוה..

הצד האופטימי של ההרצאה היה שניתן לעשות שינוי משמעותי ע"י חשיפה של אנשים בעלי אמצעים לאלו הפחות מעושרים ובעלי המזל בחברה. מסתבר שלעתים מספיקה חשיפה לסרטון קצר שמתאר את הקשיים של ילדים רעבים כדי להביא לשוויון בין רמת הנדיבות של אנשים בעלי אמצעים ואנשים אחרים.  יש שם גם תיאור של כל מיני ארגונים שנוסדו ע"י אנשים עשירים מאוד שמכוונים לעשיית שינוי.

ואני עדיין שואלת את עצמי, מה אם פתאום הייתי נהיית עשירה באמת, מה היה קורה אז? לא שזה הולך לקרות מתי שהוא כך שזה נשאר בינתיים שאלה היפותטית לחלוטין, אבל האם הייתי משתנה? אני רוצה להאמין שהייתי מקדישה את המיליונים שלי בשביל לתמוך במטרות שאני מאמינה בהם, אולי עם זוג מגפיים סטיליסטי אבל עדיין נרתמת לגמרי עבור המטרות שלי,  אבל מי יודע…  סתם שאלות שעולות לי ביום חול, תראו את ההרצאה, מומלץ.

ואפרופו קישורים למקורות פיננסיים משובחים, נתקלתי בבלוג הזה שנקרא הסולידית  ופשוט התמכרתי. אין על הפוסטים שהאישה הזו מעלה. גם חינוך פיננסי משובח וגם מאיר עיניים ברהיטות ובפשטות.  היא כותבת הרבה ובצורה מנומקת על תרבות הצריכה, על המחיר שהיא גובה מאיתנו ביומיום, ואיך ניתן לצאת ממנה.  מומלץ בגדול!

יום טוב יקרים, ולהשתמע.

דבי