תראו מה שצבע יכול לעשות…

אהלן יקרים,

נווווווו……, אז איך עברו החגים? זה משהו לא ממש שפוי לוח השנה העברי שלנו. כאילו, מי המציא כל כך הרבה חגים ושבתות צמודים אחד לשני, ואם יש כל כך הרבה חגים, למה לא מבטלים את השבתות באמצע? לא יודעת… מישהו שם לא ממש חשב עד הסוף…

אבל טוב, נגמר וחוזרים לשגרה. לא שאני ממש יודעת מה זה, אבל לפחות ימי השבוע כבר לא מתבלבלים לי. את כל חודש אוגוסט ואת רוב ספטמבר העברתי בהתארגנות בבית החדש יחד עם הבנים. היה מאתגר ומעייף ונחמד ומתיש ויצירתי ושמח. היה הכל, ועכשיו אני מתחילה להרגיש קצת יותר בבית. לא פשוט המעברים האלו, תגידו כמה זמן לוקח לכם להרגיש בבית כשאתם עוברים דירה? אני מהזן הקשה. או כמו שאלון מגדיר, מבנות מזל בתולה. אנחנו מהזן הנצמד, שצריך בית, שלוקח לו הרבה זמן לזוז, ושצריכות מאוד את הסדר, הניקיון והיופי מסביב. אירועים של מעבר דירה, עם כל הבלגן של הארגזים, כלי העבודה, האבק, הקדיחות והצבע, מאתגרים אותי מאוד ולוקח לי לא מעט זמן להתרגל לפורמט מגורים חדש.

המעבר תפס את שלושתנו בתקופה כלכלית לא משהו, וניסינו מאוד שלא להכביר בהוצאות. אז כל תהליך סידור הבית התחיל קודם כל בניסיון להשתמש במה שיש ורק אם ממש צריך, לקנות.  גיליתי שאקולוגיה היא היא גם האג'נדה של הקמצנים/חסכניים או של המאותגרים כלכלית :-).   במקביל למגבלה הכלכלית רצינו ליצור בית יפה ונעים ושלושתנו בלי עין הרע מבורכים ביכולות עיצוביות, (שלא לומר קרציות חסרי תקנה באיך שהדברים צריכים להראות.) אז ההחלטה שלא קונים כלום חדש ומנסים להסתדר עם מה שיש, בהחלט גרמה לנו להיות יצירתיים. איך לוקחים חפצים של 3 אנשים בוגרים וקצת חפצים שבעלת הבית השאירה, ומחברים את הכל כך, שגם יהיה יפה, גם זול, גם אקולוגי וגם שימושי? אז פטנט ראשון שעבד טוב הוא השימוש בצבע. באמת אחת השיטות הזולות ליצירת מרחב מזמין. הדלתות בכל הבית היו כולן (8  יחידות!) במין צבע חום מבעס כזה, אז צבענו אותן בכחול ובטורקיז, והכל נהיה שמח יותר. בבחירת הצבעים הקפדנו על צבע על בסיס מים, כי הוא פחות מזיק מצבע על בסיס שמן. אחר כך ע"פ העיקרון של שימוש חוזר, עשינו כל מיני דברים שונים ומשונים בבית.

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

עגלת הגשה ממש ישנה נצבעה מחדש, עליה הונחו 2 עציצים פשוטים וישנים, שהאמא המוכשרת שלי ציפתה בפסיפס צבעוני בסדנה בקיבוץ, ונוצרה פינה יפה מתחת לחלון.

בכל הבית פיזרנו הרבה עציצים וצמחים גם ליופי וגם לטיהור אויר. עוד שיטה זולה יחסית, ליצור מרחב נעים, מזמין ובריא בבית.

 

 

 

 

 

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

והנה חלק שפורק מבסיס המיטה שלי כי היה ארוך מדי והפך למדף בכניסה:

 

 

 

 

 

 

 

הדלת בכניסה לבית שנצבעה בכחול.

 

 

 

צנצנות טחינה ריקות שמשמשות לאכסון עדשים, אורז שעועית וכד'.

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מכשיר DVD ישן שכבר לא היה בשימוש, שודך עם מערכת ישנה שעדיין בכושר, והזיווג החדש מאפשר השמעת דיסקים. חבר שעבד בשוק "קח תן" שקורה פעם בחודש בחווה האקולוגית בנהלל, הביא לנו מעבד מזון משומש במצב טוב. לחדר העבודה שלי, אנחנו עדיין מחפשים ספה נפתחת או מיטת יחיד להלנת האורחים, למי יש למסירה?

אני זוכרת מימי חורף בילדות, את אימא שלי יושבת בכורסה שלה ומתקנת חורים בגרביים. התיקון נעשה בעזרת מין פטרייה כזו מעץ, שעליה היו מלבישים את הגרב, ותופרים בעדינות את החור שנוצר. היום אפילו בגדים בקושי מתקנים. זה אולי נשמע מצחיק, אבל אני מרגישה כזה סיפוק בכל פעם שאנחנו מצליחים להשמיש מחדש משהו שהתקלקל, או לצבוע ולחדש משהו ישן, שאין שום חדוות קניה חדשה באיקאה שיכולה להשתוות לזה.

איך 3 אנשים בוגרים ודעתניים, מעצבים ביחד בית אחד? זה היה אחד מתהליכי הלמידה של איך לגור ביחד,  הראשונים שעמדו בפנינו.  התחלנו בזה שכל תליית תמונה הפכה ל"תהליך שיתוף ציבור בתכנון", ונערכה עליה התייעצות משותפת. הוחלט שלא עושים חורים בקיר אלא אם שלושתנו מסכימים על כך. והחלטה נוספת שהתקבלה, אם מישהו משלושתנו ממש לא סובל את הצעת העיצוב, אז היא לא מתקבלת. כך שבעצם לכל אחד מאיתנו הייתה אפשרות להטיל ווטו על משהו שממש לא נראה לו. כן, זה לוקח זמן וסבלנות, וחלק מהדברים בבית זזו כמה פעמים ממקום למקום עד שנעצרו סופית. אבל למרבה הפלא, בסוף זה הסתדר ויצא בית ממש נחמד. זה הצליח בעיקר בגלל שהבנים הקשיבו לי 🙂 לא סתם, סתם, הם ללא ספק בעלי יכולות עיצוביות מכובדות לא פחות…

במהלך החיפושים שלנו אחרי הבית המתאים למגורים, ראינו בית חדש ויפה, כזה שאיפשר את כל המרחב הנדרש, והיה מין חדש, דנדש כזה. מה אני אגיד לכם, ממש לא עשה לי את זה. לא אוהבת בתים חדשים. מעדיפה כאילו ישנים, שיש עליהם כבר קצת היסטוריה, שיש קמטים, ורצוי עם עצים גדולים בחצר. בית עם נשמה. ממש כמו זה שבסוף מצאנו.

בשנים האחרונות  התאהבתי ברהיטים ישנים. לא ענתיקות רציניות וכבדות, יותר שנות השישים/שבעים/שמונים. כאלו שיש להם איזה שהוא קסם  וייחודיות. כשמצליחים לערבב אותם וליצור משהו שעובד טוב ביחד, זה ממש עושה לי את זה. לצערי, אני לא כזו מוכשרת שיודעת לשפץ רהיטים בעצמי, אבל מעריצה את מי שיודע. בנושא הרהיטים היינו קצת מאותגרים, אבל כלי מטבח למשל, את זה יש לנו בכמויות מסחריות עד שבקושי יש מקום בארונות. לבנים יש את הכישרון לשבור מדי פעם משהו, אז הבעיה הולכת ונפתרת מאליה. הלכה לי הנדוניה..

טוב, יצא לי מין פוסט של בתיה עוזיאל כזה, "ובמקרה הכינותי מראש" אז להשלמת האווירה הנה קישור לאתר בידיים. אתר מצוין שמראה איך לעשות שימוש חוזר בדברים שכבר נמצאים סביבנו. ובכלל איך ליצור בעצמנו דברים רבים. מלא ברעיונות מקסימים ופשוטים ליישום.

ובהמשך למוד הצבעוני שתקף אותנו וגרם לנו לצבוע בכחול את כל מה שלא ברח מספיק מהר, הנה הודעה מרגשת משכנינו הטורקים: מחאת המדרגות הצבעוניות בטורקיה מקסים! ועל זה אני אומרת: "תראו מה שצבע יכול לעשות"

חיבוק יקרים, "ואחרי החגים" שמח,

דבי

מחשבה אחת על “תראו מה שצבע יכול לעשות…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s