יותר נשים בכנסת, זה טוב לנו?

שלום יקרים,

זהו, נגמרו הבחירות. היה מעניין, ולי היה משמח במיוחד לראות שהסקרים לא ממש ידעו לחזות את התמונה המדויקת. לא יודעת למה, אבל  זה תמיד משמח אותי שהסקרים מפקששים. סתם לא אוהבת שטוחנים לי בשכל  שהכול ידוע מראש, ושהכול ברור. ככה אני, אוהבת הפתעות ומהפכים. התחלתי את הבוקר בקריאת  עיתון הארץ,  והמאמר הזה   תפס לי את העין. מסתבר שהכנסת הקרובה תהיה הכנסת עם מספר הנשים הגבוה ביותר מאז קום המדינה. 26 חברות כנסת תכהנה במשכן המכובד. מכובד!? טוב לא תמיד, אבל כך נהוג לקרוא לו. התחלתי לחשוב לעצמי, בסדר יותר נשים בכנסת זה נחמד, קידום חוקים שמקדמים את מעמד האישה ואת השוויון בין המינים זה מאוד חשוב, אבל מעבר לזה, מה זה אומר בעצם? האם יש פה באמת הזדמנות לשינוי מהותי?

צרפתי פה כמה "פנינים" של חברות כנסת מהקדנציה הקודמת.  התנהלות קשה, כוחנית, לא קשובה לאחר, של חברות כנסת שלא הייתי רוצה לפגוש בלילה בסמטה אפלה. קבלו את מירי רגב,  אנסטסיה מיכאלי וכדי שלא תגידו שאני מטה את התמונה  (כי נטיות פוליטיות דווקא יש לי) גם את  חנין זועבי  מהצד השני של הקשת הפוליטית. 

מה אני אגיד לכם, זו לא התנהלות נשית שהייתי רוצה לראות. ולא בגלל שאני מצפה מאישה להיות שקטה, נחמדה, מנומסת וכנועה. ממש לא!! להפך, אני מאחלת לכל אישה בכנסת  לדבר בקול צלול, בטוח, בהיר וברור, ואז… שתנשום ותקשיב לצד השני. זהו, זה הכל, פשוט להקשיב! דברים קסומים יכולים לקרות כשאנחנו באמת מקשיבים. נשים נבחרות ויקרות, אם באמת אתן רוצות לקדם שינוי משמעותי, אנא התחילו בשינוי ההתנהגות השיח הציבורי בכנסת. תובילו התנהלות מכבדת של הקשבה וסובלנות, שמתמקדת בחיפוש אחר הדומה  ולא  אחר השונה. תכירו באמת אחת את השנייה, בקרו זו בביתה של זו, גם אם זה בשטחים רחמנה לצלן, או בכפר ערבי, רחמנה לצלן פעם שנייה. נסו להכיר את בני הזוג, את הילדים. טילו ביחד, עשו ארוחות משותפות, בלו ביחד. תכירו, דברו, שתפו זו את זו במאוויים שלכם, בחלומות, בחזון, וגם בקשיים, בצרות בשיברונות הלב. נסו באמת להבין מאיפה כל אחת מכן באה, ואז להבין גם מה מנחה אותה בתפיסת עולמה.

אל תיפלו גם אתן לתפיסה הכול כך שטחית וכוחנית שמי שצועק יותר חזק גם צודק יותר, וגם זוכה ליותר נקודות אצל הציבור. אתן מספיק חזקות בשביל להרשות לעצמכן להקשיב, להכיל, לוותר, להתגמש, ולהישאר עם ראש פתוח לתפיסת העולם של מי שמולכם. המחאה החברתית שהוציאה מאות אלפים לרחובות בקיץ שעבר, הבהירה שהדיון הישן של אנחנו והם, החלוקה הכול כך מעצבנת לסקטורים וקבוצות נפרדות, כבר ממש נמאסה. תתחילו מהדברים שעליהם אתם מסכימות תקשיבו, תכירו, תיבנו אמון זו בזו, ואז לאט לאט אולי תגלו שהדברים עליהם אתן לא מסכימות הולכים ומצטמצמים.  זה כבר מזמן לא צריך להיות או, או, אלא גם וגם.

 מהפכת הנשים מאמר נוסף שמשך את תשומת לבי בנושא הנ"ל, מוזמנים לקרוא. 

אז יותר נשים בכנסת זה טוב לנו? אז כן, בעיקרון זה טוב. צריך  לקדם נושאים חברתיים רבים ושונים, ואין ספק שיש עוד המון עבודה לעשות לקידום השוויון בין נשים וגברים בחוק ובחיי היומיום. אבל אם ההתנהלות שלהן תהיה דומה במשהו לדוגמאות שהבאתי למעלה, מצטערת הן לא זוכות לתמיכתי אפילו שהן נשים.  אני מקווה שימצאו מספיק נשים אמיצות שידעו להוביל  שינוי עמוק בתרבות הדיון והשיח הציבורי. נשים שידעו להתגבר על הפיתוי להתחבר לתרבות הכוחנית, הצעקנית, והשטחית. להתגבר על הפחד ממה ששונה ואחר, וליצור פה מציאות אחרת. במקרה כזה הן יזכו לתמיכתי המלאה גם אם הן חובשות שביס וגרות בשטחים רחמנה לצלן פעם שלישית.

הזכרתי פה בעבר מאמר  על  מנהיגות אחרת אז הנה יש דוגמאות מעוררות השראה מהעולם הגדול שמעידות שלא חייבים להיצמד למוכר ולישן, אפשר להעז וליצור פה משהו אחר.  אז הלוואי ועכשיו בעזרת כל הנשים החדשות בכנסת, זה גם יקרה.

חיבוק יקרים, להשתמע,

דבי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s