טיול בשדות וטבע עירוני

היי יקרים, מה שלומכם?

זהו, "אחרי החגים" הגיע ועכשיו צריך לעשות את כל מה שדחינו, כל מה שזרקנו הלאה למקום הערטילאי הזה שנראה אחרי החגים. אין יותר תירוצים. איזה בעסה!

עכשיו צריך להתחיל את הדיאטה שדחינו, לחזור להתעמל אחרי שהתחפפנו ובכלל לישר קו עם כל ההחלטות הטובות שלנו לשנה הקרובה. לא פשוט….

אז כדי לפתח שוב שגרת יומיום בריאה יצאתי הבוקר לטיול בשדות. כייף לטייל עכשיו. בבקרים כבר לא חם, עננים, רוח קלה, ממש נחמד.

דרך העפר שבה אני הולכת עוברת דרך מטעים של רימונים. וואו איזה עצים יפים. גזומים ומסודרים ומלאים רימונים אדומים וגדולים, נראה ממש כמו עץ חג המולד יפה ומקושט. הפירות גדולים ויפים ורק המחשבה על הטרקטורים שמרססים בלילה מול הבית שלי והידיעה שפירות כל כך יפים ומושלמים לא נוצרו סתם כך, מרתיעה אותי קצת…. מעדיפה את הרימונים שמיכלי הביאה לי מהעץ של רינת, יותר בטוח, ובטח הרבה פחות מרוסס.

המשכתי הלאה, שלדג גמדי נחת לפני על התמרור שאומר "מי קולחין להשקיה בלבד הרחצה והשתייה אסורה". יפה הציפור הזו, מקור ארוך וצבע כחול בוהק. לא הספקתי להביט בה הרבה והיא התעופפה לה. כל השדות באזור מושקים במים מושבים, מי ביוב שעברו תהליך טיהור ומושבים להשקיית השדות.

אתם יודעים שישראל היא המדינה הראשונה בעולם בכמות מי הביוב שמטופלים, מטוהרים ומושבים חזרה להשקיה? כ-70% ממי הביוב בארץ מטוהרים ומשמשים להשקיית השדות. ניתן לזהות את המערכות שמזרימות מי קולחין בקלות, הם צבועות בסגול בולט להזהיר שלא ישתו מהם בטעות.

המשכתי למעין הקטן בין עצי התאנה. אין שם כבר כמעט מים עכשיו בסוף, סוף הקיץ אבל מלא קרפדות, איזה רעש הם עושות. אחד מעצי התאנה פשוט ענק, ומתפרס על שטח גדול מאוד. מתחתיו ניכו אנשים טובים את הצמחייה ונוצרה פינה קסומה שאפשר לבלות בה.

לטפס על העץ, לעשות פיקניק או סתם כמוני לנוח ולחשוב. ממש מקדש של הטבע. שקט ומקסים שם בבוקר של יום חול ומעורר השראה בעיני יותר מכל בית כנסת.

בהמשך הדרך עבר טרקטור גדול וכיסח את שולי השיחים של הפטל שפלשו לדרך העפר. איזה חגיגה, הגיזום שלו הוריד את הקוצים הנמוכים וכך נוצרה לי האפשרות להגיע לשיחים היותר פנימיים של הפטל. יאללה כמה פטל! שחור, מתוק, טעים, פשוט מעולה! התעכבתי שם לארוחת בוקר עסיסית.

בסוף רק המחשבה על הבלגן שזה אולי יעשה לי בבטן עצרה אותי. מתה על הפרי הזה! בהמשך יש 3 עצי תאנה גדולים, עכשיו הם מכוסים בפירות קטנים שמשום מה לא גדלים ולא מבשילים, אלא נושרים להם מהעץ, קטנים וקשים, מוזר, מעניין למה…

המשכתי לכיוון מטע קטן של עצי אנונה, עץ יפה שכדי שיהיה נוח לקטוף, שומרים עליו קטן ומסודר, נראה כמו פטרייה ירוקה. בפועל, כשלא מגדלים אותו לייצור מסחרי, זה עץ מפואר מרשים וגדול. אספתי כמה פירות שנפלו, ע"פ המוסר האישי שלי אסור לקטוף ממטעים אבל מותר לאסוף מהרצפה. במקרה של האנונות זה אפילו עדיף כי מה שעל העץ עדיין קשה ומה שנפל מוכן לאכילה. לפעמים צריך להתחלק עם כמה נמלים, אבל יש מספיק לכולם.

חזרתי דרך הגינה הקהילתית הקטנה שבשולי המושב. אני מאוד אוהבת את הפינה הזו. קטנה, צנועה וקסומה. יש בה מקום למדורה, עצי רימון, תאנה, זית, אלה, כליל החורש. שיחים של דפנה ומרווה. יש עמודים גבוהים של חצב מכוסה בזרעים שכבר התייבשו. יש פרגולה מקסימה מכוסה בגפן משתלשלת. יש פינת ישיבה קטנה מצמיגים, בטון צבעוני ופסיפס. רואים בפינה הקטנה הזו את כל חילופי העונות. היא ירוקה בחורף, צבעונית ומכוסה מרבדי פרחים באביב, נותנת צל ופינת מנוחה בקיץ, ואפילו עכשיו בסתיו כשכבר אין כמעט כלום ירוק היא יפה ומעניינת. ילדים באים לבלות פה אחרי הצהריים ואני צופה עליהם, מסתכלת מה הם עושים.

איך הם כורעים ומסתכלים שעות בקיני נמלים גדולים. איך הם שמחים לראות חגבים וחיפושיות. מסתכלים על הציפורים בשמים ומתחרים מי יודע את שמם.

אחר כך מדליקים מדורה קטנה ועושים תה מהצמחים שיש מסביב.

מקסים, איטי, מרתק, רגוע… חושבת על כל הילדים שגדלים בעיר ואיפה הם יוכלו ליהנות מכל החוויה הזו של קרבה לטבע, לחילופי העונות, לצמחים, לחיות, לציפורים, לחרקים. ליהנות מהחוויה של לעצור לרגע ולעבור לקצב אחר, להתבוננות שקטה ואיטית בתהליכי החיים שסביבנו. נמלים שסוחבות חרק מת לקן שלהם. נשל של נחש, נביטה של עשבים חדשים בחורף, קיפוד ממהר וזוג של סיקסקים שצועד בחשיבות בשדה.

מבעס לחשוב שכל כך הרבה ילדים גדלים בלי כל זה. נכון אפשר לצאת לטיול ואם יש הורים שאוהבים טבע אז גם בוודאי עושים את זה. אבל אותי מעניינת יותר החוויה היומיומית של קרבה למשהו טבעי, חי אמיתי, לא מטופח ולא מעוצב. משהו אמיתי שנותן אפשרות למגע עם החיים שאנחנו כבני אדם לא נגענו בהם ולא הפרענו. זה לא פשוט לעשות פינות כאלו בעיר, אבל זה אפשרי.

צריך פשוט להבין עד כמה זה חשוב ולהשקיע בזה את המשאבים. ליצור פינות לא "מטופחות" ולא מסודרות מדי. פינות שבהם זה יהיה בסדר שבקיץ השטח יראה יבש כי ככה זה בארץ שלנו בסוף הקיץ. פינה שבה לא צריך לשתול דשא או פרחים עונתיים, לא צריך "לטפח" צריך רק לתת לדברים להיות.. ליצור תנאים שבהם יפרחו שם פרחי בר באביב, יהיה צל בקיץ ובוץ ושלוליות בחורף. פינה שתמשוך אליה פרפרים, ציפורים, חרקים וקיפודים. מקום שבו ילדים שגדלים בעיר יוכלו לחוות את כל זה כחלק מטיול קטן מחוץ לבית בתוך העיר בה הם גרים. פינה שמאפשרת לעצור רגע, להתבונן, להקשיב, להתפעל מכל מה שקורה מסביב, ליהנות מהדברים הקטנים, העדינים היפים שיש בחיים סביבנו.

יש את הידע ויש את הכלים לעשות את זה עכשיו צריך בעיקר את הרצון ואת המודעות לכמה שזה חשוב.

צרפתי פה קישור לפורום של תושבים למען טיפוח הטבע בעיר ת"א, קבוצה רצינית שפועלת כבר כמה שנים והיו להם לא מעט הצלחות.

שווה לקרוא ולהצטרף לאירועים שהם מארגנים. כנסו לדף יש שם תמונות מדהימות של גורי קיפודים!

"אחרי החגים" שמח יקרים,

חיבוק, דבי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s