מכירת האוטו של סנדיה

היי יקרים מה שלומכם?

אצלי טוב, מתאוששת, מתחזקת ומקווה שעוד מעט אחזור לחיים נורמליים (אם יש כזה דבר בארצנו המשוגעת).

לפני כמה ימים אכלתי ארוחת צהריים עם ענת וסנדיה חברותיי במושב גן שומרון ולכל אורך הארוחה הטלפון שלהם לא הפסיק לצלצל. מסתבר שיום קודם סנדיה פרסמה את האוטו שלה למכירה וכמות המתעניינים הייתה גדולה. מדובר בסובארו ג'סטי קטנה ומהוללת ששירתה את סנדיה שנים רבות ועכשיו אחרי שאובחנה כסובלת משתי בוכנות דפוקות במנוע הוחלט לשחררה לדרכה.

סנדיה ענתה לכל הפונים שוב ושוב בסבלנות, הסבירה שהרכב ישן שהמחיר נמוך (1,000 שקל) כי יש בעיות במנוע, ואיך ניתן להגיע לראות את האוטו.

אחרי כל ההסברים הגיע בחור צעיר עם כיפה שחורה מלווה בחבר ורצה לקנות את האוטו. כרגיל כמו ישראלים טובים הם התחילו להתמקח, וללחוץ להוריד את המחיר. רבאק, המחיר כולה 1,000 שקל למה עוד להוריד? אבל זה כנראה בגנים של סוחרי המכוניות. בעוד הוא מדבר וסנדיה כמעט מסכימה איתו על 800 שקל, מתקשר שוב בחור ערבי צעיר שהיה איתה בשיחה על האוטו המדובר כבר מהבוקר ואומר שהוא בדרך אליה.

סנדיה נתנה גם לו הנחיות כיצד להגיע ואמרה לבחור הצעיר (נקרא לו משה לצורך העניין), כי יש קונה נוסף בדרך. משה שמע כי יש קונה נוסף בדרך וכי אולי הסובארו הקטנה לא תהיה שלו ושההוא עוד רחמנא ליצלן ערבי, ופתח פה, שאלוהים ישמור! מה פתאום את רוצה למכור לערבים!, כל הערבים שקרנים, הוא רק ירמה אותך, אסור לעשות עסקים עם ערבים, וטיעון המחץ, הרכב צריך להישאר בידיים יהודיות!! מה אני אגיד לכם, איזה חמור. מצא לו למי להגיד כאלו דברים, לסנדיה! פעילת שלום ומנחה של פעילויות שלום ומפגשי יהודים ערבים מזה שנים רבות, בדיוק האדם שלו צריך להגיד סיסמאות גזעניות ומטופשות כאלו. טוב, בזה הרגע הוזעקנו ענת ואני לעזרה, וניסינו ביחד להציג חזית איתנה. בינתיים הצעיר הערבי (שנקרא לו ג'מל) התברבר בכל כיכר שנמצאת בדרך ופנה בכל צומת אפשרית בדיוק לכיוון ההפוך ממה שהוסבר לו.

ואנחנו מחכים… נוצרה מתיחות לא נעימה כשמשה לא מתכוון כלל לפנות את האזור ומחכה בעצבנות שיבוא הקונה החדש. בינתיים כשקלט את הטעות שלו לנסות להניא את סנדיה מלמכור את הרכב לערבים, פשוט האשים אותה בחוסר הגינות משווע. חברים, להאשים פעילת שלום בחוסר הגינות זו כבר ממש הצהרת מלחמה, ואנו החלטנו לא לוותר בקלות!! במלחמה כמו במלחמה החלטנו שרק הביזנס קובע ושיקפצו כולם. מי שיציע יותר ייקח את הג'סטי הביתה.

סוף סוף ג'מל מגיע ואיתו באוטו עוד 3 ערבים צעירים! מה אני אגיד לכם נוצרה סיטואציה מהסרטים. 2 גברים ישראלים ימניים מצד אחד, 4 צעירים ערבים מצד שני, 3 נשים פעילות שלום באמצע וסובארו אחת קטנה שבכלל לא הבינה שבגללה כל המהומה!

טוב, מהר מאוד התלהטו הרוחות, הווליום עלה וכל אחד מהצדדים טען שהוא היה קודם ושזכותו לקנות את האוטו.

משה אמר שכל מה שג'מל יציע הוא נותן 200 שקל יותר, ג'מל מיד אמר שהוא מציע 4,000 שקל עבור הג'סטי (שלדעתי באותו רגע גבהה בכמה סנטימטר), והיה ברור למדי שאף אחד משניהם לא ממש יעמוד בהצעה שלו, ובעיקר הוא עסוק בלא לצאת פרייר מול הצד השני.

כל כמה דקות כשהווליום עלה, אנחנו הנשים השפויות צעקנו רגע רגע! ושקט שקט! תירגעו זה רק ביזנס, לא צריך להתלהם. ופעם אחת גם איימנו שנקרא למשטרה כשראינו שהמתח והעצבים עולים.

באחת הסיטואציות אני קולטת את ג'מל מתקרב למשה, מושך אחורה את הכתפיים, מרים את הראש (הוא היה גבוה ממנו וניצל את זה), מבליט את החזה, מותח את הצוואר, וצועק שהוא היה בעניין קודם!.

קוקוריקו! רק היה חסר שגם ינפנף בזנב והנה לפנינו קרב תרנגולים מושלם.

היה מצחיק, אבל גם מלחיץ כי היו רגעים שזה היה לא רחוק ממכות. מה אני אגיד לכם, גברים בעיקר בקבוצות, שרוצים לקנות אוטו ובעיקר לא רוצים לצאת פריירים מול הצד השני יכולים להיות לא ממש סימפטיים…

(מתנצלת מראש בפני כל חברי הגברים והאהובים. כל הכתוב לעיל ממש לא מתכוון אליכם J)

כבר היה ממש ברור שהג'סטי היקרה היא ממש לא הסיפור פה. ערבי מול יהודי, גבר מול גבר, (בעיקר כשיש גם נשים נוכחות), החום הלחות והקושי "להפסיד" לצד השני עם כל מה שהוא מסמל, הוא הקושי האמיתי.

בסוף, אחד מהצעירים הערבים היותר מבוגר ושפוי מביניהם ושעזר לנו כל הזמן להרגיע את הרוחות, הציע שמי שיקנה את הג'סטי יפצה את הצד השני על הוצאות הדלק שלו להגיע לשווא אלינו. זו מיד נשמעה לנו הצעה הגיונית ומשום שכבר ממש לא רצינו "לעשות עסק טוב" אלא יותר להפטר מהבלגן שיש לנו ליד הבית ולשלוח את כולם הביתה, הסכמנו מיד. ואז התחיל הוויכוח בכמה צריך לפצות. מיד נזרקו לחלל האוויר שלל מספרים והגזמות פרועות.

מסתבר שמשה הגיע מירושלים, ג'מל הגיע מאילת (לפי הזמן שלח לו להתברבר בדרך זה באמת לא היה רחוק משם), אחד רוצה את האוטו כבר מאתמול, השני משלשום, (האוטו פורסם רק יום קודם, אבל למה להכניס עובדות לוויכוח), בקיצור, גם על זה התווכחו לא מעט. בסוף סנדיה חתכה באסרטיביות.

ג'מל שילם לה 1,000 שקל עבור האוטו והיא נתנה 100 שקל למשה עבור הוצאות הדלק וכולם התפזרו.

סנדיה הלכה עם ג'מל והחבורה לדואר להחליף בעלות ואז כשלא היו גברים נוספים בעסק, הם התגלו כחבורה נוחה ונעימה שגילו לה שבאחד מההסתודדויות שנעשו בשלל הרכבים שונים, משה ניסה לעשות איתם יד אחת נגדה כדי להצליח להוציא ממנה את האוטו במחיר טוב.

מסתבר שכשרוצים לעשות קומבינה מותר לעשות עסקים עם ערבים.

מה המסקנות? אם אתם לא סוחרים ממולחים שיודעים ונהנים ללבות את האש בין שני בעלי עניין, אל תזמנו אותם ביחד!

זה אולי נכון מבחינת הביזנס, אבל קשה מאוד מבחינת העצבים.

ואם כן, אז לפחות תוודאו שהם שייכים לאותו צד של המפה הפוליטית ושיש מטף לכיבוי אש בהישג יד להרגעת הרוחות.

כל מעגלי השלום והסולחה שהיינו בהם בעבר, קטנים על היכולת להשכין שלום ולצאת בטוב בעימות בין שתי קבוצות של סוחרי מכוניות, ערבים ויהודים שנפגשים בחום ובלחות של אוגוסט, מסביב לג'אסטי אחת קטנה…

זה היה ממש לא פשוט והצלחנו. אז לדעתי מגיע לנו תיסלם גדול וממש לא מומלץ לנסות את זה בבית!

ושוב הגענו למסקנה שאנחנו טובות בלעשות שלום, אולי קצת פחות טובות בלעשות עסקים J.

חיבוק יקרים,

נשתמע,

דבי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s