בתים קטנים

היי יקרים מה שלומכם?

גל החום המבעס נרגע קצת ועכשיו חם "רק" כמו שרגיל בעונה. אל ייאוש עוד חודש וחצי זה משתפר. אני תמיד מרגישה שמאמצע ספטמבר הכול נהיה יותר קל.

אומנם גם אז עדיין חם אבל כבר יש חצבים, החופש הגדול נגמר, הלחות קצת יורדת ויש תקווה.

נשברו לי כמה כוסות שתייה במטבח והלכתי לחפש כוסות חדשים. אני גרה עכשיו בבית קטן יחסית קרוון של 45 מ"ר בשולי המושב מול השדות (איזה כיף!) רק ששטח האחסון מוגבל למדי, מה שמכריח אותי לחשוב טוב טוב לפני שאני קונה משהו חדש הביתה. בעבר גרתי כבר גם בדירת חדר על גג בגודל של כ-20 מ"ר במרכז ת"א, ואני זוכרת את התחושה הזו שמכריחה אותי להיות מאוד מסודרת ומדויקת. אי אפשר לקנות בגד חדש מבלי לדעת איזה בגד מפנה את מקומו בארון הבגדים פשוט מפני שאין מקום.

מעבר לעובדה שבתים קטנים בעלי חלל קטן ומוגבל הם אקולוגיים יותר וחסכנים יותר בניצול משאבים (קרקע, חימום, קירור, תאורה שטיפה וכד'), אני חושבת שמגורים בחלל קטן גורמים לנו לאיזה שהוא דיוק ובהירות מחשבתית. אי אפשר הכול, אי אפשר לצבור ולקנות ללא הגבלה, אי אפשר להביא משהו חדש הביתה ללא מחשבה מדויקת איפה הוא הולך לעמוד. כול התהליך הזה מכריח אותי להיות ברורה מאוד לעצמי, לחשוב פעמיים, האם אני באמת צריכה את זה? בשביל מה? האם זה הכרחי?

אפשר להסתכל על זה כמשהו מגביל, מבעס, מתסכל וחונק. אני מעדיפה להסתכל על זה כתהליך שמכריח אותי להיות מאוד מדויקת וחדה עם החפצים שמקיפים אותי, ולא למלא לבזבז חלל על חפצים לא שימושים.

שבארון הבגדים יהיה רק מה שאני באמת לובשת, שבארונות המטבח יהיו באמת רק הכלים של היומיום. עבורי ועבור החברים הקבועים שבאים להתארח. בארוחות רבות המשתתפים שעושים פעמים ספורות בשנה, אפשר להלוות כלי אוכל מהשכנים. זה תהליך שכל הזמן מחדד לי דברים, מנקה, מוריד שאריות מיותרות מפקס. בסופו של דבר זה גורם לי לשקט ודיוק בראש.

אין בבית חפצים מיותרים כל מה שנמצא, בשימוש. גם אין ממש חפצים שמשתמשים בהם פעם בשנה, כי את זה אני מלווה מהחברים או השכנים.

השאלה שמלווה אותי היא, מה אני באמת צריכה כדי שיהיה לי נוח, מה המינימום ההכרחי בשבילי לחיים נעימים וטובים.

אני יודעת שאני יכולה להסתדר טוב בחלל מגורים קטן יחסית כאשר יש גינה או חוץ כל שהוא שמפצה על כך. בדירת החדר הקטנה במרכז ת"א שגרתי בה בעבר, עשיתי גינת גג מופלאה שסיפקה לי ממש מקום מפלט ירוק באמצע העיר.

המושגים "קטן זה יפה" ופשטות מרצון" הם מושגים רווחים בשיח הסביבתי כבר הרבה זמן, ואני מנסה לחשוב איך מיישמים את זה ברווחה ובשמחה, לא בתחושת צמצום וחנק.

כדי שנוכל לעשות שינוי אמיתי באורח החיים שלנו ולהתאים אותו לקצב התכלות המשאבים בעולמנו, אנחנו צריכים ללמוד מה באמת חשוב לנו ולנסות ולהיענות לצרכים האמיתיים שלנו. לא לצרכים המקובלים, הנהוגים, הרצויים בחברה. דבר נוסף שתומך ביכולת לחיות בצורה פשוטה יותר היא מעגל קרוב של חברים, משפחה או קהילה איתה ניתן לשתף בעלות על כל אותם דברים שתופסים מקום ומשתמשים בהם רק מדי פעם, כמו סולם, מקדחה, אוהל לטיולים, סט גדול וחגיגי של כלים וכד'.

בכלל נראה לי שחיבור טוב עם האנשים שסביבנו יאפשר לכולנו חיים טובים יותר עם פחות חפצים ודברים שצריך לרכוש ולאחסן.

כמה אנחנו באמת צריכים בשביל לחיות טוב? אתם יודעים שמחקרים הוכיחו שמעל רמת הכנסה מסוימת לא גבוהה כל כך, לא היה שינוי ברמת האושר האישי של משפחה, גם כאשר נפל עליה פתאום כמות כסף גדולה. נראה לי שזה אותו דבר גם בחלל למגורים. בעצם אנחנו צריכים פחות ממה שנדמה לנו שאנחנו צריכים.

הרעיון הוא לזהות מה בדיוק אנחנו צריכים ולמלא את הצורך המדויק שלנו. אני למשל מאוד צריכה גינה, למישהו אחר חשוב מאוד המטבח ולשלישי חלל האירוח.

פשוט להיות מדויקים, ברורים וחדים עם הצרכים האישיים שלנו, ולשמוח בבחירות שלנו.

ומה עם הכוסות אתם שואלים? אז זהו, שמה שמצאתי והיה יפה בעיני, מכרו רק כסט של 4 ולי היה מקום רק לשתיים אז אני עוד מחפשת J.

צרפתי פה סרטון מדליק על דירת מגורים קטנטנה ומעוצבת שבעזרת חשיבה יצירתית מאפשרת את כול הפונקציות הנדרשות בחלל ממש קטן.

חיבוק יקרים,

דבי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s