תרבות הצריכה

היי יקרים מה שלומכם?

החום… החום… אני למזלי לא כול כל סובלת מחום (מהיתרונות הקטנים של הירידה הדרסטית במשקל) אבל הלחות הנוראית הזו זה לא כייף גדול.

מי אמר התחממות גלובלית ולא קיבל? אומנם יש ויכוח גדול בין המדענים האם יש או אין התחממות, ואם יש, האם זה אכן מעשה ידי אדם או לא, אבל נראה לי שכשחם לנו זה לא ממש איכפת… חברת החשמל צועקת לחסוך בשעות העומס, יש מדד אנרגטי למוצרי החשמל בחנויות, ונראה לי שלאט לאט אנחנו כולנו נפנים את העובדה שאי אפשר להמשיך להתנהל כ"עסקים כרגיל" ונצטרך לשנות את הרגלי החיים שלנו.

ככול שאני עוסקת יותר בנושאי סביבה וחברה כך אני מגלה שכאשר אני צריכה לקנות משהו באחת החנויות אני הולכת ומסתבכת.

לפני כמה ימים החזרתי מוצר כל שהוא לחנות אייס בגן שמואל. אחד מאותם מוצרים מצ'וקמקים שלא הייתי צריכה לקנות מלכתחילה ושהתקלקלו אחרי יומיים.

בגלל שהחזרתי את המוצר בלי האריזה המקורית, לא קיבלתי החזר כספי אלא זיכוי לקנייה בחנות. לא היה לי כוח להתווכח עם המוכרת והסתובבתי בחנות למצוא מה אני צריכה במקום. מה אני אגיד לכם, היה קשה! המון מוצרים באיכות גרועה, שאין לי מה לעשות איתם ובעיקר אין לי איפה לאכסן אותם בבית הקטן שלי.

הסתובבתי והסתובבתי והרגשתי מטופשת למדי בכורח הזה לבזבז את הזיכוי. בסוף מצאתי כמה דברים שאני לא מאוד צריכה, אבל בסדר.

ואז הלכתי לקנות את המוצרים שאני כן צריכה בחנות אחרת. הפעם הקפדתי יותר. גם לקנות בחנות מקומית ולא ברשתות המעצבנות האלה, וגם מוצר באיכות טובה יותר שיש לו "אבא". בקיצור בזבזתי כסף עבור מוצרים שאני לא ממש צריכה והוצאתי כסף בחנות אחרת עבור מוצרים שאני כן צריכה.

חשבתי על האבסורד של המערכת הצרכנית שכולנו שבויים בה. קונים דברים שאנחנו לא ממש צריכים, ברשתות זולות לכאורה, שעליהם אחר כך כולנו משלמים ביוקר.

עסק לא פשוט הנושא הזה. אני לא חושבת שאפשר להימנע מקניות בכלל, וגם לא בטוח שצריך, אבל נראה לי שחשוב שנהיה מודעים למה שאנחנו קונים ואיפה.

אני למשל מאוד אוהבת לקנות בחנויות יד שנייה. ביום שישי האחרון הלכתי עם חברה לקנות בגדים באחת מחנויות היד שנייה של פרדס-חנה.

חנות מדליקה כזו שהבגדים מסודרים בה יפה, ושיש תנאים למדוד בנוחיות. חנות יד שנייה זה לא אומר שזה צריך להיות אוסף מגובב של בגדים מושלכים בערמה.

היה נורא כייף, לדעתי מדדנו לה את כול החנות, בסוף יצאנו משם עם שפע של פריטים, ובעיקר עם הרגשה טובה.

ניסיתי לחשוב מהי קנייה נכונה בשבילי ומה פחות, וגיליתי שקניה טובה שנותנת לי תחושה נעימה היא קנייה שבה אני שמחה לתת את הכסף שלי למישהו שאני שמחה לתמוך בו ובכלכלתו. שמה שחשוב לי זה למי אני נותנת את הכסף שלי. האם לאחת הרשתות הגדולות ששם אולי הצלחתי למצוא דיל טוב, אבל פרנסתי שוב את אחד הטייקונים הגדולים, או שתמכתי במעשה הקנייה שלי באחד העסקים המקומיים שבהם אני מכירה את המוכר בשמו, ואני שמחה לתמוך בו ובפרנסתו. ניסיתי למפות לעצמי בראש רשימה של עסקים שאני נהנית לקנות אצלם ולאו דווקא בגלל המחיר, להפך לעיתים הם יקרים מעט יותר אבל מבינתי זה שווה.

חשבתי על הירקות האורגניים של מושב עופר שמוכרים בכרכור, על חנות הטבע הירוקה ועל  שתי הנשים המקסימות  שהקימו אותה. על חנות לחומרי בניין של נחמיאס שם תמיד אפשר לקבל יעוץ מקצועי ואמין לכול שאלה. במיוחד אם אתה אישה שעושה פרצוף תמים אז הם נחמדים במיוחד.

חשבתי על המוסך של יוסי במשמרות שנותן שרות אמין ואישי. על בית הקפה הטבעי של כרכור, על המכולת של אבי ועל המכולת של אהרון ועוד רבים וטובים.

זה לא תמיד פשוט לביצוע העניין הזה… במשך שנה כמעט חיפשתי בנרות ארון בגדים מתאים לבית הקטן שאליו עברתי. חיפשתי ביד 2 ובחנויות לריהוט יד שנייה באזור ולא הצלחתי למצוא את הארון במידות המתאימות. בסוף נשברתי וקניתי באיקאה. ארון נוח ופרקטי אבל בלי נשמה.

בעיני לקנייה של חפצים יד שנייה יש לא רק ערך אקולוגי וכלכלי אלא גם איזה נשמה יתרה שנובעת מהשנים  שעברו, מהמסורת, מהעיצוב של פעם, מהידיעה שאנשים אחרים כבר נהנו ממנו, מהנוחות וחוסר הרשמיות שחפצים ישנים וקצת מהוהים משרים על הבית.

עכשיו אני מחפשת דרך "ליישן" את החפצים החדשים שקניתי.

צרפתי פה קישור למאמר על "סלואו פוד" מתוך האתר המקסים "האט" slow  שמקדם תרבות חיים אחרת, מומלץ!

חיבוק יקרים, הישמרו מהשמש, תישארו בצל ואל תשתו מים אחרי אבטיח.

דבי