אני נכה? אני?!

היי יקרים, מה שלומכם?

התחלתי את מסעי בנבכי הביטוח הלאומי כבר לפני שלושה חודשים או יותר, כאשר הזמן שבו לא תפקדתי התארך והתארך, והבנתי שהפעם אין ברירה וצריך לעשות משהו בנידון. אז נכנסתי לאתר שלהם וניסיתי להבין מה אני צריכה ואיזה טפסים למלא. חיפשתי וחיפשתי וכל מה שמצאתי שהיה מתאים איך שהוא למצבי היה "תביעה לקצבת נכות כללית". ראיתי איך כל ההתנגדויות עולות לי, נכות?! אני?! לא יכול להיות… אני לא נכה!

נכה, נכים, נכות, מה זה בעצם נכה? אני רואה בדמיוני איש כזה מסכן, מוגבל, פגום, על כיסא גלגלים, משהו כזה שמרחמים עליו. אני רואה איך כל הסטיגמות עולות לי, איך השיפוט הקשה שיש לי כלפי המושג הזה לא מאפשר לי להגדיר גם את עצמי ככזו. יופי נחמה אני אומרת לעצמי, ממש נאור מצידך לחשוב ככה על נכים.

לא, זה לא שאני חושבת ככה, זה, פשוט… פשוט מה, פשוט שזה לא נתפס לי. אני גם נכה? לא יכול להיות… אז למה זה הטופס שהם רוצים שאמלא? אני לא נכה! אז מה את כן? שואל קול ההיגיון בראשי, אני חולה. חולה?, חולה זה מישהו עם שפעת, את כבר מזמן עברת את השלב הזה. צוחק עלי הקול המפוקח שבי.

נכה אני לא, בשום פנים ואופן לא! קשה לי להשלים עם ההגדרה הטעונה הזו.

יצאתי מהאתר מבועסת. עזבתי את זה לכמה ימים וניסיתי להתדיין עם הקולות שעלו לי בראש. קולטת את הסטיגמה הקשה, את המטענים הרבים שהמושג הזה מסמל בשבילי. רואה את פולחן הבריאות שהחברה שלנו כולה אחוזה בה, ואיך כל מי שאיננו עומד בקריטריונים מוגדר כנכה, כאחר, כפגום. כמישהו שצריך לרחם עליו.

קולטת את הבושה ואת המבוכה שיש בי להגדיר את עצמי ככזו…

נשמתי, נרגעתי, נכנסתי שוב לאתר, הורדתי את הטפסים הנכונים וניסיתי להתמודד איתם. או אלוהים כמה שזה לא ידידותי למשתמש.

בסופו של דבר נתתי לחברת "זכותי" להתמודד עם הבירוקרטיה בתקווה שהם יעשו עבודה טובה יותר ממני. תיזזתי בין כל מיני רופאים לאסוף את כול האישורים הנדרשים ע"פ הנחיותיהם הם אספו הכול, כתבו את התביעה ושלחו אותה בשמי.

ביום ראשון שעבר הוזמנתי לוועדה רפואית. הכניסה לביטוח הלאומי מוקפת בגדר שתוחמת את כל הרחבה הגדולה ואיש בטחון עומד שם ועורך בדיקה יסודית לכל הנכנסים,. כאשר מראש הוא מאפשר כניסה רק לאלו ששמותיהם מופיעים ברשימה שלו כמוזמנים לוועדה היום. אחרי הבדיקה המדוקדקת שלו, נכנסים דרך דלת נוספת ושם עוד בדיקה ביטחונית ושער עם גלאי מתכות. ממש כמו בשדה התעופה. חושבת איזה חוסר אמון ופחד מקרינים כל האמצעים האלו. איזה חוסר אמון יש בין המוסד הזה לבין האזרחים שאמורים להיעזר בשרותיו. פחד שמצריך את המערכת להגן על עצמה בכל כך הרבה עזרים ביטחוניים וחוסר אמון שגורם לנו המשתמשים, לתת את הטיפול בתיק שלנו לכל מיני אנשי מקצוע מתמחים, כי לבד הרי "לא נצליח להתמודד איתם".

בהמתנה בתור בקומה מינוס 3 של הבניין האווירה מתוחה. רואים לא מעט אנשים מלווים ע"י עורך דין (החליפות בשחור לבן מסגירות אותם בקלות) ויש תחושה של חוסר שקט ועצבנות. גם אני עצבנית.

כשקראו לי נכנסתי מהר והתיישבתי. הוועדה מנתה בסך הכול רופא אחד ומזכירה. הם מבקשים ממני לתאר את מצבי הבריאותי ואני קולטת איך אני מקמצנת במילים וחוסכת בתיאורים. כל כך הרבה שנים אני רגילה להמעיט בחומרת מצבי, להגדיר את עצמי כבסדר, להחליק, לצמצם בפרטים גופניים, עד שזה נעשה לי טבע שני ואין לי אפשרות להתבטא אחרת. שונאת את הצורך להתמסכן, לציין את הקושי, לפרט אותו בפרטי פרטים. פשוט לא יוצא לי מהפה.

מקווה שהרופאים שלי כבר תארו אותי בחומרה הראויה במסמכים השונים ויציגו תמונה ברורה יותר ממני. הוועדה הייתה קצרה, עם בדיקה גופנית שטחית ביותר. לא הייתה לי תחושת השפלה או משהו דומה כמו ששמעתי מאנשים אחרים. בעיקר איזה שהיא ענייניות והחלטיות פשוטה.

לי זה היה בעיקר מביך ולא נעים. לא נעים לעמוד בסיטואציה שבו צריך להוכיח שאני נכה כרגע. ולא משנה כמה פעמים אמרתי לעצמי ששילמתי במשך השנים כל כך הרבה כסף לביטוח לאומי ועכשיו מגיע לי. זה לא משנה, עדיין הסיטואציה הזו מביכה מאוד, ולא נעימה. תמיד עולה הקול הקטן הזה שחושש שאולי לא יאמינו לי, ולך תוכיח שאין לך אחות… ולי דווקא יש אחות.

אחרי כמה שעות קיבלתי הודעת ס.מ.ס שהמסמכים הוגשו. מין חידוש כזה בביטוח לאומי שכול פעם מעדכנים את התושב בס.מ.ס. גם תזכורת לוועדה קיבלתי כך וגם הודעה שיש החלטה וישלחו אותה בדואר. לזה אני עדיין מחכה.

שוב חושבת על השם הרע שהמוסד הזה קיבל והאם זה מוצדק. למה בעצם מוסד שמתוקצב מהמיסים שלנו ושאמור לשרת אותנו האזרחים בימים קשים, קיבל שם כל כך רע. האם זה בגלל שיש כל כך הרבה קומבינטורים במדינה שלנו ואנשי המקצוע הממונים על הכספים צריכים להיות חשדנים, או שזה בגלל שפשוט יש מדיניות מכוונת לשלם כמה שפחות ולעשות חיים קשים למי שבא לבקש כדי "שלא יתרגלו". לא יודעת. עוד לא הצלחתי לגבש החלטה ברורה, בעיקר בלט לי חוסר האמון והחשדנות שיש בין המערכת לבין התושבים שאמורים להיעזר בשירותיה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s